לכבוד יום הולדתו ה-25 של בן, התחשק לי לעשות משהו מיוחד.
אז רגע לפני תקופת מבחנים קניתי לנו כרטיסים והפתעתי אותו בטיסה לפראג.
פראג אף פעם לא עניינה אותי במיוחד, פשוט כי נשמעה לי פחות קורצת מערים אחרות באירופה, עד לאחרונה, ששמעתי כמה דברים שעניינו אותי:
1. היא עיר מהאגדות. אבל באמת. המראה שלה קסום, גם מבחינה אדריכלית אבל גם כי יש בה משהו מיוחד. כשהלכנו על גשר צ'רלס המפורסם בערב ((charles bridge, הוא מואר ויש עליו פסלים ענקיים ומרשימים ומשני צדדיו נהר עצום, אמרתי לבן שאם פתאום תצוץ איזו פיה, זה ייראה נורמלי לחלוטין.
2. היא זולה. לא זולה הודו או תאילנד, אבל זולה מאוד יחסית למדינה אירופאית. הכסף שם הוא קרונות ולא יורו.
3. היא חובבת בירה ידועה. פילזנר היא בירה צ'כית, וקרויה על שם עיר ממנה היא באה. בכל פינה בפראג אפשר למצוא ברים מקומיים ותיירותיים. הבירה שם יותר זולה ממים!
 |
| הנוף מהגשר. |
בגלל שהגענו לפראג באמצע החורף
והתניידנו ברגל, רוב הזמן הלכנו בכיוון החום או הריח- אם הרחנו משהו חם וטעים,
הלכנו בעקבותיו, וכך פחות או יותר התנהלה
החופשה שלנו.
 |
| את החום הבוקע מבית התה הזה הרגשתי מקילומטרים. |
 |
| טרדלניק. הגרסה הצ'כית לקיורטוש ההונגרי. |
ביום הראשון נכנסנו לשוק מהכפור.
ואפילו בן, הגבר שבגברים, הודה בפניי שקר לו.
0 מעלות זה הארד קור (תרתי משמע) בשביל אנשים שרגילים
לאקלים הישראלי. הדבר הראשון שעשינו זה לקנות כובעים. כשבן הודיע לי שהאוזניים שלו
קרח, לא הייתה ברירה. חימום האוזניים- צ'ק. זה כבר היה שיפור משמעותי. כשהסתובבנו
בחוץ החזקתי עם הידיים את הצעיף כרוך סביב הפנים, בלי שום כוונה להוריד אותו, עד
שנכנסנו למקום חמים ובטוח לאף שלי, שכמעט נשר. אחרי זה קניתי צעיף שאפשר
להדביק לפרצוף מבלי להחזיק אותו עם הידיים, ואז נראיתי קצת יותר שפויה.
לצערי הסתבר שהפנים זה המקום הכי הרגיש
שלי לקור. כמעט כל הזמן האף שלי היה אדום. התאמתי מאוד לרוח החג.
 |
| זאת אני מנסה לשחק אותה קולית בזמן התקף היפותרמי. |
 |
| וזה הדובון שלי. |
הגענו שנייה לפני חג המולד, אז בכל מקום היו דוכנים קטנים שמכרו תה ויין
חם, בשר חזיר שמסתובב על המנגל, נקניקיות שמנמנות, ערמונים חמים, טרדלניק (מאפה
מסורתי מבצק שמרים) שמכינים במקום, מפוצץ בסוכר ואגוזים (עם אופציה לנוטלה בפנים).
מסביב עצי אשוח מלאים קישוטים נוצצים, והופעות חיות ברחוב.
 |
| מותר לי כי אני בחופשה. |
 |
| הצ'כים דואגים לחימום. גם בחוץ. |
מבחינת חיי לילה- אין יותר מידי. רוב המקומות נסגרים בסביבות 23:00.
המסיבות נראות כאילו יצאו משנות ה-80 (בקטע רע), אז זה לא היה ממש רלוונטי.
אבל בגלל שהברים פתוחים במשך כל היום ויש אווירה כיפית, הלילה נהיה פחות קריטי.
 |
| קלאסי. |
יש הרבה אטרקציות ודברים לראות, אבל שום דבר הוא לא must. בגלל שהעיר לא מאוד גדולה, אני ממליצה ללכת
ברגל, לסמוך על האינסטינקטים (אני ניחנתי בחוש ריח מפותח, אבל אולי אצלך זה השמיעה?
הראייה?), פשוט לזרום ולראות לאן זה יוביל אתכם.
ואם זה היה יותר מידי רוחני ומופשט, הנה כמה המלצות קצת
יותר קונקרטיות:
Charles Hotel: המלון
שלנו. לא מאוד מפואר אבל מקסים, חדר גדול ומרווח בסגנון עתיק ורומנטי. נמצא באזור
טיפה פחות תיירותי אבל ממש קרוב להכל (דקה מגשר צ'ארלס). כולל ארוחת בוקר. מומלץ
להזמין מקום מאתר שנקרא קיאק, המחירים בו יותר זולים מאתרים אחרים - http://www.kayak.com/.
The Charles Hotel:
Josefská 42/1, 118 00 Praha 1 - Malá
Strana
Phone: 420 211 151 300
 |
| הנוף מהחדר. אירופאי אורבני. |
גבעת פטז'ין: אפשר להגיע למעלה הגבעה
ברגל (בערך 20 דק' הליכה) או ברכבל.
כשמגיעים למעלה יש תצפית נורא יפה על כל פראג, עוד כל מיני אטרקציות וכמה מסעדות. ובירה
כמובן.
 |
| גבעת פטז'ין. |
התיאטרון
השחורTa Fantasia : אטרקציה
כיפית לערב. המופע מגניב ומושקע למרות שאני מצאתי בו כמה מוטיבים אנטישמיים, אבל
אולי זה רק הדמיון המפותח היהודי שלי. תשפטו בעצמכם. ותודיעו לי. נמצא ממש בכניסה
לניו טאון אחרי גשר קארל.
Ta Fantasia
tel: (+420)222221366,
mail: predprodej@tafantastika.cz או vstupenky@tafantastika.cz
מסעדת
ג'ובאני (Giovanni): מסעדה
איטלקית שמצאנו באקראי באחד משיטוטינו, והסתבר שזוג ישראלים שפגשנו באותו יום המליץ לנו עליה. מקום מקסים, אוכל
מעולה ואווירה רומנטית. לעיקרית הזמנתי
פטוצ'יני עם סלמון ושמנת ובן לקח חזה ברווז צלוי עם תרד
ופרושוטו. כותבת ומריירת. וזה עוד בלי הראשונות.. והפוקצ'ה.. והבירות..
Giovanni restaurant
Address: Kožná 481/11110 00 Praha 1-Staré Město
tel.: +420 221 632 605
אפשר
למצוא עוד פרטים על אטרקציות בפראג (ובאירופה בכלל) באתר שנקרא "שיחור".
 |
| אינדיאנים בצ'כיה. |
 |
| פיס אנד לאב עד הפעם הבאה. |
